הדינמיקה הספירלית מתארת רמות ההתפתחות או "ממים" (Memes). רמות התפתחות יכולות להיבחן גם ברמת התפתחות של אדם בודד, החל מהלידה ועד הבגרות והמוות, וגם כהתפתחות תרבותית של חברות שלמות לאורך ההיסטוריה.
המרכיב המשמעותי במילה "רמות" מכוון לאלמנט ההיררכי בתיאור ההתפתחות האנושית. כאן המקום להבהיר שהמושג "היררכיה" כפי שהתיאוריה האינטגרלית משתמשת בו אינו מתאר מבנה של שליטה לפיו אלמנט אחד שולט ומדכא את שאר האלמנטים תחתיו. היררכיה כאן היא הולארכיה, שמשמעה היררכיה טבעית - בין אם מדובר בהולארכיה חיצונית ופיזית כמו אטומים שמצטרפים למולקולות הכוללת אותן ומצטרפות לתאים, ולאורגניזמים וכן הלאה, ובין אם מדובר בהולארכיות של התפתחות התודעה מתודעה עצבית לתחושות, רגשות, סמלים, מחשבות וכן הלאה.
היחסים בין מרכיבי ההולארכיה לא נקבעים על פי ערכי שיפוט מוחלטים של טוב ורע - תא איננו טוב או רע יותר ממולקולה, בדיוק כפי שתודעה שבטית "פרימיטיבית" איננה פחות טובה עקרונית מתודעה מערבית "מודרנית". ניתן להתמקד במשתנה מסוים ולשאול למשל האם מבחינת תוחלת או איכות חיים רכיב מסוים בהולארכיה עדיף על חברו, אבל מעבר לכך כל הרמות מהוות שלבים חשובים בשרשרת ההתפתחות של החיים ביקום, שקן ווילבר מכנה אותה Spirit in action.
התחום המחקרי המשיק לתיאוריה של רמות ההתפתחות אצל אדם בודד הוא הפסיכולוגיה ההתפתחותית, שחוקרת את הצמיחה וההתפתחות של התודעה. אחד הדברים הבולטים במחקרי פסיכולוגיה התפתחותית כיום הוא שרוב המודלים שלה דומים מאוד. בפסיכולוגיה האינטגרלית הורכבו יחד מסקנותיהם של יותר ממאה חוקרים ורצפי השלבים של כל התיאורטיקנים הללו סודרו במרחב התפתחותי משותף: מקלייר גרייבס ועד אברהם מאסלו, מדירדרה קריימר ועד יאן סינוט, מיורגן האברמאס ועד שריל ארמון, מקורט פישר ועד ג'ני וייד, כאשר מכולם עולה סיפור עקבי להפליא אודות האבולוציה של התודעה. כמובן שיש עשרות ויכוחים ומאות פרטים מתנגשים, אך עדיין כולם מספרים את אותו סיפור כללי על התפתחות התודעה כסדרה של שלבים או גלים הנפרשים זה אחר זה.
הדינמיקה הספירלית
מעטים מבין התרשימים ההתפתחותיים הללו הם מודלים קשיחים ולינאריים. התפתחות אינה סולם לינארי אלא עניין גמיש וזורם עם "ספירלות", "מערבולות", "זרמים" ו"גלים" שמבטאים את העליות, הירידות והשינויים שבמודל. רוב התיאורטיקנים של ימינו לוקחים כל זאת בחשבון ואף יותר מכך, מגבים זאת במחקרים.
אחד מהמודלים הללו נקרא דינמיקה ספירלית (Spiral Dynamics), והוא מתבסס על עבודתו של החוקר קלייר גרייבס. גרייבס הציע מערכת מעמיקה ואלגנטית של התפתחות אנושית דרך שמונה רמות או גלים של קיום אנושי. "הפסיכולוגיה של האדם הבוגר היא תהליך ספירלי, נפרשׂ, מתפתח, בעל תנועה, המאופיין בהכפּפה הדרגתית של מערכות התנהגות ישנות, נמוכות יותר בסולם, תחת מערכות גבוהות יותר, ככל שהבעיות הקיומיות של האינדיבידואל משתנות. כל שלב, גל או רמה עוקבת של הקיום היא מצב שדרכו עוברים אנשים בדרכם למצבים אחרים של קיום... ".
ראוי לציין שתפיסת השלבים הזאת, שהועלתה בוורסיות דומות אצל חוקרים אחרים, איננה סתם רעיון או פסבדו תאוריה אלא מבוססת על מחקר נרחב ונתונים רבים. כמו כן המודל של גרייבס נבדק ביותר מחמישים מדינות מהעולם הראשון, השני והשלישי, ועד היום לא נמצאה חריגה משמעותית מהסכימה הכללית שלו. הדבר הזה איננו מפליא, היות והשוני העצום בין אנשים ותרבויות שונות הוא בעיקרו במשתנים חיצוניים, סביבתיים ותרבותיים, אבל מהמון בחינות אחרות יש דמיון עצום בין בני אנוש באשר הם, על התנהגותם, צורכיהם, רגשותיהם ואופן חשיבתם.
פרויקט התודעה האנושית
למחקרים מסוג זה חשיבות עצומה אם ברצוננו להוסיף לממדים הפיזיקליים והביולוגיים של הקיום גם את הממדים הפסיכולוגיים והרוחניים שלו, וזו אחת מהמשימות שלוקחת עליה התיאוריה האינטגרלית. ישנם מליוני אנשים החוקרים את המימדים הפיזיקלים והחיצוניים של היקום והאדם, אבל הרבה פחות מוסדות ומסורות עוסקים בחקר ומיפוי היסודות הפנימיים.
באופן מפתיע, או שלא, רוב חוקרי התודעה העקביים והרציניים ביותר לאורך ההיסטוריה לא היו מערביים, אלא בודהיסטיים טיבטיים. במובן מסוים, מחקרים אלה הם התאום הפסיכולוגי של פרויקט הגנום האנושי, המהווה מיפוי מדעי של כל הגנים ב-DNA. באופן דומה פרויקט התודעה האנושית הוא מיפוי רב תרבותי של כל המצבים, המבנים, המֵמים, הטיפוסים, הרמות, השלבים והגלים של התודעה האנושית. מפה כוללת זו הופכת, כפי שנראה, למרכיב הפסיכולוגי של התיאוריה של הכל, שתושלם על ידי ממצאים מהממדים הפיזיקליים, הביולוגיים, התרבותיים והרוחניים. כמו כן, נראה שהמפה הפסיכולוגית תעזור לנו להבין חלק מהמכשולים המקשים על היחיד להעריך את האפשרויות העומדות לפניו באופן מלא.
בתרשים למטה תוכלו לראות את הספירלה של ההתפתחות שמבוססת על התיאוריה של גרייבס, אבל קודמה ושוכללה על ידי דון בק וכריסטופר קוואן בגישה שהם קוראים לה דינמיקה ספירלית. בק וקוואן הם ממשתתפי הדיון שהוביל לביטול האפרטהייד בדרום אפריקה, ועקרונות הדינמיקה הספירלית שלהם שימשו בהצלחה לארגון מחדש של עסקים, החייאה של רשויות מוניציפליות, ארגון מחדש של מערכות חינוך ונטרול של מתחים בשכונות העוני. מחפשים טיפוסים בתוך אנשים ולא להפך
הדינמיקה הספירלית רואה את ההתפתחות האנושית כמתקדמת דרך שמונה שלבים כלליים, שנקראים גם מֵמים (מם הוא פשוט שלב בסיסי של ההתפתחות, שניתן לביטוי בכל פעילות שהיא). בק וקוואן מאשרים שממים, או שלבים, אינם רמות קשיחות אלא גלים זורמים שיש ביניהם חפיפה או כפי שבק ניסח זאת, "הספירלה היא מבולגנת, אינה סימטרית, ועם צבעי ביניים רבים יותר מאשר טיפוסים טהורים".
בק וקוואן משתמשים בשמות ובצבעים שונים בהתייחסם לממים השונים של הקיום. השימוש בצבעים עלול בתחילה לעורר התנגדות, אך מאחר והם עובדים לעתים תכופות באזורים טעוני גזענות, הם מצאו שצבעי הממים עוזרים בהסחת הדעת מצבע העור. יתר על כן, כפי שמחקרים רבים איששו, כל הממים זמינים בפוטנציה עבור כל אדם ואדם; לכן, הגבולות של מתחים חברתיים מותווים מחדש לא על בסיס צבע עור, מעמד כלכלי או שייכות פוליטית אלא על בסיס המם שבו נמצא האדם.
כל תינוק נולד כשהוא ברמה הראשונה ומטפס לאורך השלבים, אך בעוד שצבע העור אינו יכול להשתנות, התודעה יכולה להתקדם בהתאם לסגולותיה. עם זאת הפוקוס בראייה הספירלית אינו על טיפוסים של אנשים, אלא על טיפוסים בתוך אנשים, כלומר הדינמיקה הספירלית לא נועדה דווקא לחלק אנשים לסוגים, אלא לראות סוגים שונים של טיפוסים בתוך אותם אנשים, ולשים לב אילו רכיבים הם דומיננטים ובריאים, ואילו רכיבים חולים, אלימים או חסרים.
הפוך לעמוד הבית 
הוסף למועדפים 
שלח לחבר
גרסת הדפסה
הדינמיקה הספירלית מתארת רמות ההתפתחות או "ממים" (Memes). רמות התפתחות יכולות להיבחן גם ברמת התפתחות של אדם בודד, החל מהלידה ועד הבגרות והמוות, וגם כהתפתחות תרבותית של חברות שלמות לאורך ההיסטוריה. 
