תהליך היציאה מהארון הוא אחד הרגעים המשמעותיים, הגורליים והטעונים ביותר בחייהם של כל הומוסקסואל ולסבית. פעמים רבות הוא נמנה גם עם הפרקים הרגישים ביותר בחיי הוריהם ומשפחתם, שמקבלים לידיהם בשורה רועמת - לעתים מפתיעה, לעתים מכאיבה - ולא תמיד יודעים מה לעשות איתה. את הקושי שבחשיפה העצמית, החששות והלבטים הכרוכים בתהליך מכירים כולם. מה שפחות ברור לרוב האנשים הוא שאין כל הכרח בהתייחסות אל היציאה מהארון כנקודת שבר - להיפך, פריצת דלתות הארון היא הזדמנות שאין שנייה לה לשבירתם ולסילוקם של שאר מחסומים וגורמים מעכבים בחיי האדם.
באופן טבעי, היציאה מהארון מחייבת את האדם לעבור שינויים מרחיקי לכת ולשנות דפוסי חשיבה ישנים ומאובנים שהשתרשו בו עם השנים. היא מטלטלת אותו ומציבה בפניו את הצורך לסמן לעצמו יעדים ומטרות חדשים. כמאמנת אישית המתמחה בעבודה עם חברי הקהילה ההומו-לסבית וכן עם בני משפחותיהם, ביכולתי להעיד כי השינוי הדרסטי לא פוסח על ההורים - ולעתים אף מכה בהם בעוצמה רבה יותר. במובן מסוים, גם ההורים יוצאים מהארון, בפני עצמם, בפני המשפחה, בפני החברים והסביבה. המהפך שאיתו עליהם להתמודד איננו פשוט: ברגע אחד משתנים רבים מהחלומות ומהתוכניות שטיפחו הן עבור ילדיהם והן עבור עצמם. חשוב לדעת כיצד לנהל מהפך הזה בחוכמה, מתוך שיקול דעת - ולא בבהלה.
למה לי אימון אישי?
כל אימון אישי נובע מרצון לחולל שינוי, וכך גם במקרה של יציאה מהארון, שהוא אחד השינויים הגדולים ביותר שאדם יכול לחולל בחייו. במסגרת תפקידי
אני מאמנת גברים ונשים במהלך היציאה מהארון ולאחריה, אך גם את בני משפחתם, אשר נדרשים להתמודד עם שינוי שלא הם בחרו בו. בני המשפחה במקרים כאלה עוברים תהליך שונה ולא פשוט, כיוון שרובנו לא אוהבים שינויים, בוודאי לא כאשר הם מונחתים עלינו מבחוץ ואינם בשליטתנו.
תמציתו של האימון האישי פירושה לקחת רגע של פסק זמן מהשגרה, ולנסות להביט על החיים שלנו מבחוץ, מזווית חדשה ורעננה. במהלך האימון אנחנו מאירים באמצעות "פנס מטאפורי" על סיטואציות יום יומיות, ומתמקדים בהן כדי לבדוק את אופן ההתנהלות שלנו.
תפקידו של המאמן הוא להוות מעין "גורם מפריע", ולשים רגל לכל הטייסים האוטומטיים שעל ידם מתנהלים חיינו, כיוון שהם לא תמיד מנווטים אותנו למצב שבו היינו רוצים להימצא. האימון האישי מציב סימני שאלה הקשורים לכל הנחות היסוד של המתאמן לגבי חייו, על מנת לבדוק לאן הן מובילות אותו. המאמן מעלה בפני המתאמן שאלות גם כשהתשובה עליהן לא פשוטה: באיזו דרך אני מנהל את חיי? האם דרך זו תואמת את הערכים שלי? ומהם בכלל העקרונות שעל פיהם הייתי רוצה לנהל את חיי? איזה עתיד אני מבקש מעצמי? לאחר שהמתאמן יענה על שאלות אלה, יוכל לגבש, יחד עם המאמן, תוכנית עבודה לשינוי ושיפור התנהלותו בחיים.
אחד הרעיונות המרכזיים באימון קובע שאין נכון ולא נכון, אין טוב מוחלט ורע מוחלט. על כל אחד מאיתנו לבצע את בחירותיו, בהתחשב במה שנכון ומתאים לו באופן אישי. המאמן לא מביא איתו תפיסת עולם סדורה לגבי חייו של המתאמן, אבל בהחלט כן מברר איתו את הדברים, מטיל ספק ומציע פרשנויות חדשות. התנהלות זו נובעת מהאמונה לפיה כל התשובות נמצאות בידי המתאמן; תפקידי כמאמנת הוא לעזור לו לראות את מה שכבר קיים בתוכו, ולהאיר בפניו את דרכי הפעולה האפשריות.
במקרים רבים היציאה מהארון היא רק שלב ראשון בתהליך מתגלגל, שבדומה לשורת אבני דומינו אשר נופלות בזו אחר זו, עשוי להוביל למהפך כולל בחיים. לא מדובר רק בשחרור הסוד אל אוויר העולם, אלא בהכרזה מלאת ביטחון לגבי מי שאתה או את באמת. בדיוק בשל כך, תהליך היציאה מהארון הוא הזדמנות מצוינת להבין, בעצם, מי את/ה רוצה להיות.
בנקודה זו בחיים, מאמן אישי יכול להקל מאוד על תהליכי יצירת והכוונת השינוי, בעיקר בהתחשב בגל הלחץ שמסביב. גם אני התמודדתי עם השינוי הזה, כשאחד מילדי יצא מהארון. עברתי את השלבים השונים בתהליך, אני מכירה היטב את הרגישויות השונות הכרוכות בעניין. כיום אני מעורבת אישית בפעילויות התנדבותיות וחברתיות אשר קשורות לקהילה ההומו-לסבית.
בנקודה זו בחיים, מאמן אישי יכול להקל מאוד על תהליכי יצירת והכוונת השינוי, בעיקר בהתחשב בכל הלחץ שמסביב. תהליך האימון מלווה את המתאמן בהתמודדותו עם החששות, רגשות האשם, איתור הקהילה התומכת ושלבים נוספים. ממש כשם שנפנה אל מאמן כושר שיבנה לנו תוכנית אימונים כשנבקש להיכנס לכושר או לרדת במשקל – כך גם כשנתמודד עם עליות ומורדות בחיים. ביחד עם המאמן האישי נציב מטרות ונחתור להשגתן, תוך עיבוד התהליכים שנעבור בדרך.
ההורים יוצאים מהארון
למעשה, גם ההורים לחברי הקהילה ההומו-לסבית מתבקשים "לצאת-מהארון," ובמקרים מסוימים אף לשמש לילדיהם פה. על ההורים מוטלת החובה לחזק את ילדיהם ולהעניק להם את התחושה שהם שווים ואהובים, בעיקר אל מול כל הגורמים החברתיים שמנסים לדחות, לשנות או 'לשפר' אותם.
ברור לי שלא קל להגיע למצב כזה. הורים רבים מגיעים לאימון שבויים בהנחות יסוד שהם אינם טורחים לערער עליהן. כך, למשל, הורים רבים מניחים מראש שלא יהיו להם נכדים. זהו הקושי הראשון והמיידי שלהם, אשר נובע מחוסר הבנה, דעות קדומות ותפישה מעוותת של החד-מיניות, המוזנים מייצוגים לא מדויקים באמצעי התקשורת. הניסיון וההיכרות שלי עם הקהילה והדילמות שמעסיקות אותה, לצד מסגרות ידע ותמיכה נוספות, יאפשרו לנו לענות בצורה הטובה ביותר על השאלות המטרידות האלה: למה בדיוק הילד שלי זקוק כעת? אלו יחסים חדשים אני רוצה לגבש בינינו? האם באמת לא יהיו לי נכדים? ועוד.
המציאות החדשה שנוצרת מאפשרת להורים להכיר בן או בת חדשים, וצופנת בחובה הזדמנות לפתח מערכת יחסים נקייה, אמיתית וכנה, שאינה מתבססת על התעלמות או הדחקה הדדית. מתחים רבים בין הורים לילדיהם נובעים מהסתרה ארוכת שנים שנכפתה עליהם, ולא אפשרה לאף אחד מהצדדים להיות הוא עצמו במלוא מובן המילה. במהלך האימון האישי נשאף לחשוף את המסכות שעטינו עד היום באופן לא מודע, ולפעול להסרתן.
בקרב הורים רבים מתעוררים רגשות אשם וכן דאגות קשות בנוגע לעתיד. בהזדמנות זו, יש לבחון מחדש את חיינו ולברר מה באמת חשוב לנו בחיים, על מנת שנוכל להפוך אותם למספקים יותר. תהליך ההתבוננות הזה חשוב במיוחד למי שבוחר להיחשף ולצאת מהארון, כיוון שבנקודת זמן זו מתגבשת בתוכו זהות חדשה ורכה, שביכולתו לעצב אותה. לאחר קבלת ההחלטות לגבי סוגיות כמו מי אנחנו ומה אנו בוחרים להיות, נהנה מתחושת שקט ומיקוד, אשר תסייע לנו להתקדם הלאה, מלאים ובטוחים בעצמנו, לקראת הגשמת מטרותינו וחלומותינו.
הפוך לעמוד הבית 
הוסף למועדפים 
שלח לחבר
גרסת הדפסה
תהליך היציאה מהארון הוא אחד הרגעים המשמעותיים, הגורליים והטעונים ביותר בחייהם של כל הומוסקסואל ולסבית. פעמים רבות הוא נמנה גם עם הפרקים הרגישים ביותר בחיי הוריהם ומשפחתם, שמקבלים לידיהם בשורה רועמת - לעתים מפתיעה, לעתים מכאיבה - ולא תמיד יודעים מה לעשות איתה. את הקושי שבחשיפה העצמית, החששות והלבטים הכרוכים בתהליך מכירים כולם. מה שפחות ברור לרוב האנשים הוא שאין כל הכרח בהתייחסות אל היציאה מהארון כנקודת שבר - להיפך, פריצת דלתות הארון היא הזדמנות שאין שנייה לה לשבירתם ולסילוקם של שאר מחסומים וגורמים מעכבים בחיי האדם.
