כמה פעמים בחיים רצינו לעשות, רצינו להשיג, רצינו לקבל, רצינו לעצמנו. כמה פעמים ידענו היטב מה היא הדרך, היינו בטוחים שנצליח להשיג את מטרותינו, ואף עשינו ככל יכולתנו.... כמה פעמים לא הצלחנו, נכשלנו ואפילו נתקענו בנקודת ההתחלה דוממים וקפואים. מדוע זה קורה לנו שוב ושוב?.
התשובה לשאלות אלו, טמונה לרוב ב"חסמי ההצלחה" שלנו. נהוג למנות כ- 25 "חסמי הצלחה" נפוצים (אני אישית כבר מצאתי לפחות 40), המשותפים לרבים מאיתנו. חסמי ההצלחה מצויים ברמת המודע ו/או התת מודע שלנו, ואינם מאפשרים לנו להתקדם הלאה, ולקצור את פירות ההצלחה של עמלנו. מה הם אם כן אותם חסמים נפוצים: חסמים רגשיים כאשר הרגש משתלט על ההיגיון ואינו מאפשר לנו לעשות את הדבר הנכון בזמן נתון. חסמים נפוצים בקטגוריה זו הינם - הפחד מכישלון, והיפוכו - הפחד מההצלחה, טיעוני 'נגד' העולים באופן אוטומטי בכל פעם שאנו מבינים מה הוא הדבר הנכון ביותר שעלינו לעשות, והקושי להיפרד וללכת הלאה. תירוצים היתפסות לסיבות המאפשרות לנו לוותר לעצמנו בגלל דברים אשר לכאורה גדולים מאיתנו. רשימת משפטי "חסמי ההצלחה" כוללת תירוצים נפוצים, כגון: "אם רק לא הייתי חייב/ת להתפרנס...", "עכשיו זה לא הזמן המתאים כי הילדים קטנים...", "עברנו בדיוק דירה...", "המצב הכלכלי לא משהו...", "הדולר נמוך...", "היורו גבוה...", "זו לא השעה המתאימה, כשהיא תגיע אני אדע..." אגו כאשר האגו משתלט על משימות שעלינו לבצע כדי להצליח. כל החסמים בקטגורית האגו מתחילים ומסתיימים במשפט הידוע "אז מה יגידו עלי השכנים... החברים... ההורים... ועוד". כאן נוכל למצוא - דברים שאנו עושים כדי לרצות אחרים, הקושי להשתמש בקשרים ובאנשי מפתח המוכרים לנו על מנת להתקדם, דברים ש'מעמדנו' אינו מרשה לנו לעשות וכדומה. שיפוט מוטעה בחירות לא נכונות והגדרת מטרות מוטעות, כגון: מטרות 'גבוהות מדי', מטרות 'נמוכות' מדי, בזבוז זמן ומשאבים בהשגת תוצאות מיידיות ולטווח הקצר, בחירות שגויות החוזרות על עצמן, הקושי בלשנות. הרגלים בקטגוריה זו לוקים הרוב המכריע. כאן ניתן למצוא - הקושי בויתור על נוחות, בשינוי מבנה סדר היממה, בשינוי מקום, ואף בשינוי שותפים לא מתאימים – לחיים ולעבודה.
אם נתרכז ברשימה לעיל, וננסה לזהות את ה"חסמים" שלנו, נוכל בודאי למצוא תשובות רבות לצמתים, לעיכובים, ל'תקיעות' המוכרים לנו – בזוגיות, במשפחה, בעבודה, עם חברים ובכלל בכל צומת ומקום בחיים. הבשורה הטובה היא שהצלחנו לזהות את החסמים. הבשורה הפחות טובה היא שלרוב אין להם פיתרון מיידי. וההארה היא שניתן להתמודד איתם באופן מופלא ולעיתים אף להעלים אותם מחיינו.
חסמים הם חלק מהאישיות שלנו, וחלק בלתי נפרד מהתנהלותנו היומיומית. אם כך, מדוע חשוב שנהייה מודעים להם? התשובה לכך מצויה בפסוק: "אם אין אני לי מי לי... וכשאני לעצמי מה אני... ואם לא עכשיו אימתי?" (אבות פרק א' פסוק י"ג). אז נכון, אפשר להמשיך ולהשתמש בחסמים שלנו כסיבות לחוסר ההצלחה, אפשר להמשיך לדחות את העשייה. אך אפשר לנהוג בדרכים אחרות, דרכים אמיצות בהן אנו לוקחים אחריות על ההווה והעתיד שלנו. ישנן אינסוף דרכים להתמודד עם החסמים - דרכים מודעות, דרכים יצירתיות, דרכים מתוחכמות, אך יש לפחות 3 דרכים פשוטות, שעל מנת למצליח בהן עלינו פשוט לתרגל (כן, כמו אימון ספורט, כל רגע, כל שנייה, להכיר- -להתמודד-להוקיר): 1. הדרך ה"שחורה" הדרך ה"שחורה" - לשרטט את הרע מכל – רוב החסמים עולים כי אנו חוששים/פוחדים ממשהו שיכול לקרות אם נעשה מעשה. אז כל מה שצריך הוא לצייר בדמיוננו ולאחר מכן לכתוב על דף שחור על גבי לבן, את התסריט הגרוע ביותר שיכול לקרות אם.... וכשהתמונה השחורה לפנינו, יש לחיות לרגע את המצב הנורא. הפתעה צפויה לכולם! מסתבר שהשד הוא לא כל כך מפחיד, לא כל כך נורא. ופתאום מתבהרת התמונה – שגם אם הגרוע מכל יקרה, אנו יכולים להתמודד איתו, ודווקא די יפה. 2. דרך החברים לא עם כל דבר צריך להתמודד לבד. ישנם דברים שבאמת גורמים לנו לקפוא ולהיעצר. ואת התהומות הללו מאוד קשה לעבור ולעיתים (רחוקות אומנם) גם בלתי אפשרי. במקרים כאלה יש להסתכל סביב ולזהות את האנשים המתאימים לחבור אליהם, לתת להם יד, לבקש, וביחד איתם לקפוץ מעל התהום. ואחרי שקפצנו נוכל להמשיך הלאה עד לתהום הבאה, עד לחבר הבא שעומד ומחכה שנבקש עזרה. אנשים מקסימים וטובים עומדים לצידי הדרך במסע שלנו כל הזמן. כל שיש הוא לפקוח עיניים, לזהות את התהום שלנו, את האדם המתאים לזמן למקום ולסיטואציה, ולהיות מספיק אמיץ לבקש. 3. דרך ההצלחה לעיתים עדיף להניח את החסמים בצד, שהם כאמור מסמלים עבורנו את הכישלונות בחיים. לפעמים, בעצם תמיד, חשוב לשכפל הצלחות, עוד ועוד. וככל שנחווה יותר הצלחות, כך החסמים יהיו פחות ופחות רלוונטיים. כך למשל יש לבחור את הדברים בהם אנחנו מצוינים (ויש כאלו לכל אחד), להתחיל את המסע דרכם, ליהנות מצמיחה אישית במקומות ש"קלים" לנו, ואז נתחזק, נאמין בעצמנו, נדע להעריך את המתנות שלנו בחיים, ולפתע החסמים יצטמקו ויהיו קטנים ובלתי משמעותיים כבעבר. ומעל לכולם נמצאת, לדעתי, דרך האהבה - ללמוד לחיות עם החסמים - להכיר בקיומם, להתייחס אליהם תחילה עם חיוך והבנה, בהמשך להיות מספיק יצירתיים וחזקים על מנת להתמודד איתם, לתת להם את המקום הנכון בחיינו, לא לאפשר להם להשתלט על ההוויה וההתנהלות שלנו, להתיידד איתם ולקחת אותם איתנו למסע... יד ביד עם הרבה אהבה. כי הם חלק מאיתנו, וכשם שאנו חיים עם החוזקות שלנו, אנו צריכים ללמוד לתפקד וללכת קדימה, גם עם החולשות. כן, קדימה כל הזמן, דווקא, אף על פי כן ולמרות הכל. ואז פתאום, תהייה לנו הפתעה, שלמרות שהם היו איתנו, למרות שנתנו להם מקום, הם החליטו, מבחירה חופשית, שלהם, להיעלם מחיינו וללכת לדרכם בחיפוש אחר נפש חדשה שעליהם ללמדה את השיעור החשוב של "חסמי ההצלחה".
מאמר זה נכתב על-ידי: אורלי אדלר-ניזרי, מאמר זה נכתב על-ידי: אורלי אדלר-ניזרי, סופרוויזרית ומאמנת בכירה, MCI, EMCI מנהלת ZOOZon, חברת ייעוץ והדרכה לעסקים קטנים מבית ZOOZ.
הפוך לעמוד הבית 
הוסף למועדפים 
שלח לחבר
גרסת הדפסה
התפרסם בוואלה! ניו אייג', יוני 2007 
